יום שישי, 28 באוקטובר 2011

רשמים מהגיבושון בביתה של ציפי לבני

התכנסנו אתמול (28/10) לגיבושון של הסיעה לקראת פתיחת מושב החורף ביום שני הקרוב. לגיבושון הגיעו מרבית חברי סיעת קדימה, 17 במספר, והגיעו גם חיים רמון ומנכ"ל המפלגה משה שחורי. האירוח היה נעים והאווירה הייתה טובה.
לאחר שכולם התכנסו, התחלנו לדון בנושאים החשובים שעומדים על הפרק לקראת מושב החורף, ויש לא מעט כאלה:
בראש ובראשונה, כולם מודעים לכך שיש נפילה רצינית בסקרים ובו בזמן הולכות ונשנות ההתקפות מימין ומשמאל על יושבת ראש הסיעה ציפי לבני ועל הרעיון שקדימה מייצגת כמפלגת מרכז. לאור ההתחזקות האחרונה בסקרים של מפלגת העבודה עקב היבחרותה של שלי יחימוביץ' לראשות המפלגה, ומצד שני התחזקות הליכוד על רקע עסקת שליט וגרפל, חלק מהאנשים במפלגה סבורים כי יש להקדים את הפריימריז, וח"כ אחד אף התבטא בעניין במפגש עצמו ואמר שקיום פריימריז במפלגה ימשוך את תשומת הלב של הציבור וישפר את המצב בסקרים. לעומת זאת, רוב הנוכחים, ובכללם גם אני, יצאנו חד וחלק כנגד קיום פריימריז בתקופה זו מסיבות מגוונות. אחדים הוסיפו ואמרו שפריימריז כעת יביאו לשיתוק במפלגה עקב מאבקים פנימיים, שיתוק שימנע מחברי הסיעה לעסוק בפעילות הפרלמנטרית החשובה. אחד הח"כים ציין כדוגמה טובה את מפלגת העבודה, שערכה פריימריז בפגרת הקיץ וכך לא הזיקה ולא נטרלה את המפלגה בעבודתה.


כמו כן, הח"כים השונים העלו מתווה על פיו תתבצע העבודה הפרלמנטרית במושב הקרוב, מתווה שיתמקד בחקיקה חברתית וליברלית שתתן מענה למחאה החברתית שעדיין נמשכת בישראל. הוסכם כי על כל ח"כ לפעול בועדות השונות ובחקיקה מרובה בתחומים בהם הוא מתמחה. כמו כן דובר על הצורך לבקר באופן חריף יותר את ממשלת נתניהו והקואליציה, תוך שימת דגש על גודלה המנופח של הממשלה, העדר המדיניות בתחום המדיני וכן הנסיונות המזויפים שלה להראות שהיא ממשלה חברתית.
במהלך הפגישה התפתח דיון מעניין על מהותה של מפלגת מרכז לאומי וליברלי, ונאמר שקדימה משמשת אלטרנטיבה לליכוד לא רק בבחינת הגמישות שלה לגבי המצע המדיני והפרגמטיות שלה. כמו כן, לקדימה יש אמירה עצמאית בנושאים ביטחוניים כדוגמת עמדתה של לבני בעניין עסקת שליט, עמדה שציפי מחזיקה בה זה זמן רב, ואשר רק הזמן יוכיח את נכונותה. הנזק האסטרטגי שעסקאות כאלו גורמות מסוכן מאוד לישראל, וזכותה של לבני להתבטא באופן הזה ולהוציא אנשים מהאופוריה של שחרור שליט ולגרום לאנשים להבין שיש גם מחיר כבד.



שמחתי לשמוע שרבים מחבריי מסכימים שקדימה מהווה גם אלטרנטיבה שפויה וליברלית למפלגת הליכוד, מפלגה שאינה מוכנה לשבת בממשלות שנשלטות על ידי מיעוט אורתודוקסי ואשר מסכלות כל אפשרות לסדר יום ליברלי ואזרחי ומונעות טיפול בנושאים חשובים כמו נישואים אזרחיים, חוקה לישראל, זכויות אישה, לימוד מקצועות הליבה בבית הספר ועוד.
על אף כל זאת, לא יכולתי להסכים לדברים שנאמרו לגבי תפקידה של קדימה בזירה הכלכלית-חברתית. ציבור הבוחרים של מפלגת קדימה הינו לא רק המעמד הבינוני אלא גם הבינוני-נמוך, עם כל מה שמשתמע מכך. לכן אני חושבת שצמרת קדימה עדיין לא הפנימה את הלקחים של המחאה החברתית שהתרחשה בקיץ ולא הבינה שמפלגה גדולה ומשמעותית כמו קדימה אינה יכולה לשתוק ולעמוד בצד כאשר מאות אלפים דורשים שינויים מעמיקים ומרחיקי לכת במדינת ישראל. הנושאים בהם יש לטפל באינטנסיביות רבה הם: עסקים קטנים ובינוניים, חברות כוח אדם במגזר הפרטי, יצירת תחרותיות במשק ומאבק נגד יוקר המחייה. וכמובן ישנו הדיור הציבורי ודיור בר השגה לצעירים. הרפורמות האלה לא עולות בקנה אחד לא עם המדיניות הנאו ליברלית הקיצונית של ביבי ולא עם המדיניות הסוציאליסטית הישנה של מפלגת העבודה, אפילו עם יושבת הראש החדשה.

מסקנות

לסיכום, אני סבורה שדיון על מועד הפריימריז צריך להיות ברמת המפלגה כולה. כמו כן, ראוי לשקול את האופציה שבה נקטה מפלגת העבודה ולדאוג שפריימריז לא יתקיימו במהלך המושב אלא רק במהלך הפגרה. כמו כן, אני מאוד מקווה שכל התהפוכות האחרונות יטלטלו את קדימה ויובילו אותה לשינוי תפיסה חברתית, כלכלית ומעמדית ושנוכל להיות הקול של מעמד הביניים והמעמד הבינוני-נמוך, כפי שיועדנו להיות מלכתחילה. 

יום שני, 10 באוקטובר 2011

המשך המאבק על בית הספר גורדון בפתח תקווה - שלב הפניות לבכירי השלטון


אתמול התקיים בבית המשפט בפתח תקווה דיון שני בנושא נסיונות הסגירה של בית הספר גורדון מצד העירייה. 32 תלמידים לא פתחו את שנת הלימודים ולא החלו את לימודיהם בכיתה א' בשל רצונה של העירייה לסגור את בית הספר.
המאבק כעת עולה שלב. פניתי באופן רשמי לשר החינוך גדעון סער ולמבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בבקשה לפתור את בעיית התלמידים ולהפסיק את הפארסה הזו. 
אני מצרפת לעיונכם את נוסח המכתבים שנשלחו:



10 אוקטובר, 2011    ‏‏                 ‏‏‏‏‏י"ב תשרי, תשע"ב

לכבוד                                                                                                                                 
השר גדעון סער                                                               
משרד החינוך                                                                                             

ירושלים                                                                                                                                              


הנדון: המשך הסכסוך סביב בית הספר "גורדון" בפתח תקווה

          אני פונה אליך בנושא הנ"ל בפעם השלישית (מצורפים העתקים משתי הפניות הראשונות מ-6 לספטמבר ומ-18 לספטמבר 2011, אליהן טרם קיבלתי תשובה).
          בינתיים הורי התלמידים הלומדים בבית הספר "גורדון" והורי 32 ילדים שלא יכלו להתחיל ללמוד בו בגלל התנגדות הערייה, הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה. הורים של עוד כ-30 ילדים שטרם התחילו ללמוד לא הגישו תביעה, אך גם הם מצפים להחלטת בית המשפט. אציין שלרבים מהתלמידים הללו ישנם אחים ואחיות גדולים שכבר לומדים בבית הספר "גורדון".
ב-9 לאוקטובר 2011 נכחתי בישיבה השנייה של בית המשפט בתיק הנ"ל. במהלך הדיון התברר לכל הנוכחים שבית הספר "גורדון" נרדף והופלה לרעה על ידי עיריית פתח תקווה במשך שנים רבות. הסיבות לרדיפה ולאפליה: שיעור גבוה של יוצאי בריה"מ הן בקרב התלמידים והן בקרב המורים; תשלומי הורים מופחתים עבור יום לימודים ארוך.
ברצוני להדגיש, שטענות של נציגי העירייה כאילו בית הספר "גורדון" הינו "בית ספר רוסי בדלני" השואף ליצור גטו לילדי עולים מבריה"מ לשעבר, הינן טענות שקריות. חלק ניכר מתלמידי בית הספר הנ"ל הם ילידי הארץ, כולל צברים שמשפחותיהם מתגוררות בישראל במשך כמה דורות. אציין גם שאת התלונה הראשונה קיבלתי מיו"ר וועד ההורים של בית הספר מר יוסי בר – צבר בדור השביעי. חוץ מזה, הנהלת בית הספר ביקשה מעירייה להפנות אליו חלק מתלמידים ממוצא אתיופי מבית הספר "ניר עציון" שנסגר לאחרונה ותלמידיו פוזרו בין בתי ספר אחרים בעיר, אך בקשתה נדחתה.
בית המשפט המחוזי (ואולי גם בית המשפט העליון) יחליט: האם עיריית פתח תקווה נהגה במקרה זה משיקולים זרים, כולל שיקולים של הפלייה על רקע עדתי. כידוע לך, משרד החינוך כבר להחליט להעביר את בית הספר "גורדון" למחוז המרכז של המשרד ומנע את סגירתו על ידי הערייה. לכן אני פונה אליך בבקשה להורות לגורמים המוסמכים במשרדך לעשות כל מאמץ אפשרי כדי שכול התלמידים שטרם התחילו ללמוד, יוכלו להתחיל ללמוד בבית הספר "גורדון" כבר לאחר תום חגי תשרי.     

     
                                                                    בברכה,


                                                          ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ‏

עם עו"ד יסמין קשת, נציגת הורי התלמידים


‏                                                                                      ‏10 אוקטובר, 2011                                                                                          ‏י"ב תשרי, תשע"ב
לכבוד

השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס

מבקר המדינה                                                                                            

ירושלים         
                                                                                                             
         
          הנדון: החרפת סכסוכים על רקע עדתי במערכת החינוך בישראל

     בתקופה האחרונה היינו, לצערנו, עדים להחרפת סכסוכים עד רקע עדתי במערכת החינוך בישראל. שתי הדוגמאות הבולטות לכך: 1) ניסיון לא לתת לבנות דתיות בנות עדות המזרח אפשרות ללמוד בבית ספר דתי לבנות בטענה ש"זהו בית ספר לבנות אשכנזיות בלבד"; 2) פרשת בית הספר "ניר עציון" בפתח תקווה שהפך בתמיכת הערייה לבית ספר שבו לומדים רק ילדי עולים מאתיופיה. בית ספר זה נסגר לאחרונה בעקבות הלחץ הציבורי ותלמידיו פוזרו בין בתי ספר אחרים בעיר.
פרשה חמורה נוספת היא פרשת בית הספר "גורדון" בפתח תקווה. עיריית פתח תקווה רודפת בית ספר זה ומפלה אותו לרעה במשך שנים רבות בטענה שמדובר ב"בית ספר רוסי בדלני". זהו טענה שקרית: אמנם רוב התלמידים ורוב המורים בבית ספר זה הם עולים מבריה"מ לשעבר, אך חלק ניכר מהתלמידים הינם צברים. מר יוסי בר, יו"ר ועד ההורים של בית הספר – צבר בדור השביעי. חוץ מזה, הנהלת בית הספר ביקשה מעירייה להפנות אליו חלק מתלמידים ממוצא אתיופי מבית הספר "ניר עציון" שנסגר לאחרונה ותלמידיו פוזרו בין בתי ספר אחרים בעיר, אך בקשתה נדחתה.
בבית המשפט יחד עם הורי התלמידים. משמאלי יושב יו"ר ועד ההורים, יוסי בר
 הסיבה העיקרית להתנהגות המחפירה של עריית פתח תקווה: רמת הוראה גבוהה בבית הספר, בעיקר במתמטיקה במדעים ותשלומי הורים מופחתים עבור יום לימודים ארוך. אציין שהסכסוך סביב בית הספר "גורדון" הגיע כבר לכך, שהורי התלמידים נאלצו להגיש תביעה כנגד העירייה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.
בית המשפט יחליט: האם עיריית פתח תקווה נהגה במקרה הנ"ל משיקולים זרים, כולל שיקולים של רדיפה והפלייה על רקע עדתי.    
אני פונה אליך בבקשה לערוך בדיקה דחופה ומקיפה בנושא החרפת סכסוכים על רקע עדתי במערכת החינוך בישראל ולפרסם את המסקנות וההמלצות לפתרון בעיה כאובה זאת. 


  
                                                          בברכה,


                                                     ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ        

יום שני, 3 באוקטובר 2011

מסקנות ועדת סולודקין

לאחר חודשיים של ציפייה סוף סוף זכינו לראות ולקרוא את המסקנות המיוחלות של ועדת טרכטנברג. במסגרת הכנותיי לישיבת ועדת הכספים שתתקיים מחר (4/10) בכנסת קראתי בעניין רב את הדוח שנכתב על ידי הועדה ויש לי כמה וכמה דברים לומר בנושא.
ראשית כל, כנהוג בישראל, גישת חצי הכוס המלאה/ריקה תופסת גם במקרה הזה. יש כאלה, כמו יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שאומרים שחברי הכנסת לא היו זקוקים לועדה כזו ושהם היו יכולים לכתוב תוך עשר דקות ועל רגל אחת את אותן המסקנות. אכן, אפשר לומר שלכל חבר כנסת שמכהן יותר מקדנציה יש לא מעט חוקים שהוא העלה בניסיון לפתור בעיות שהוזכרו בדוח. עם זאת, העוצמה של מחאת האוהלים היא כזו שמביאה לכך שאפילו הממשלה הזו - הכי פחות חברתית והכי פחות רפורמיסטית - מוכנה להקשיב לכל הבעיות שהועלו ולכל הפתרונות שהעלו המומחים, אותם מינתה בעצמה. לכן, לא יהיה זה נכון להמעיט בערכה וחשיבותה של הועדה, משום שהיא הייתה בין הגורמים הראשונים ששמו לב לניכור העמוק ששורר בין הציבור ומוסדות המדינה, אחת הראשונות ששמעה את הזעקה של הציבור הנורמטיבי שמשרת בצבא ומשלם מיסים במדינת ישראל. יותר לא נשמע את המנטרות השחוקות שאומרות שהשגשוג למעלה מחלחל אט-אט לשכבות הנמוכות יותר. כאשר צמיחה כלכלית  ודירוגי אשראי גבוהים לא מתלווים בעלייה ברמת החיים - סימן שאנו בבעיה עמוקה.
אינני יכולה שלא להתפלא ולתמוה נוכח מבנה הדוח, אשר 90% ממנו מהווים הקדמה, רעיונות כלליים ופילוסופיים ולא תוכן מהותי (אותו ניתן למצוא ב- 10% הנותרים). על אף הפירוט התיאורטי הרב שקיים בדוח, אינני מצליחה למצוא בו דברים חשובים ביותר כמו למשל תשובה לשאלה מדוע הישראלים יצאו לרחוב? כמו כן, רעיונות רבים שמובעים בדוח אינם מלווים ומבוססים על דוגמאות אמיתיות והיסטוריות. למשל, בחלק שבו מוזכרות ההפרטה ומיקור החוץ שנעשו בצורה בלתי אחראית (בלי ביקורת, בלי ליווי של הממשלה, בלי סטנדרטים ברורים) הייתי מצפה שיתנו דוגמאות ספציפיות - כמו למשל, תוכנית ויסקונסין, הפרטת שירותי האחיות בבתי הספר ועוד.

דבר נוסף שמפריע לי מאוד הוא שהסגנון של הדוח מאוד מעורפל ולוקה במנת יתר של פוליטיקלי-קורקטיות עד כדי לוליינות מילולית, וכל זה רק כדי ללכת בין הטיפות ולהיזהר מלפגוע ברגשותיהם של ציבורים מסוימים (אשר מיוצגים נאמנה בקואליציה ומשפיעים מאוד על חלוקת העוגה התקציבית). לדוגמא, בעודי קוראת את הפסקה על חשיבות החינוך בגיל הרך והיתרונות של גני הילדים על פני החינוך הביתי, לא יכולתי שלא להיות משועשעת - נראה שמחברי הדוח איחרו בחמישים שנה, אפילו בהשוואה לשלטון הסובייטי שפתר את הבעיה הזו כבר לפני חמישים שנה.
על אף כל הביקורת שיש לי על סגנון הכתיבה של הדוח, יש בתוכן שלו דברים נכונים ומדויקים שאני מאוד תומכת בהם, כמו למשל: המסקנות על הדיור, על יוקר המחייה, על השירותים החברתיים (במיוחד בתחום הגיל הרך ובתחום המסים). ההסתייגות הראשונה שלי לגבי הדוח היא שביטול מיידי של המכס על כל המוצרים עלול לגרום לקשיים בקרב היצרנים המקומיים. צריך לתת להם זמן להסתגל לשינויים, לדעתי לא פחות מארבע-חמש שנים.
בנוסף להסתייגות זו, יש לציין שיש בדוח "מוקשים" די גדולים שיכולים להתפוצץ ולקבור את מסקנות הדוח, כמו למשל העובדה שרוב המימון עבור מסקנות הדוח אמור להגיע מקיצוץ בתקציב הביטחון. לטעמי זה Wishful Thinking, אשר בתנאים הנוכחיים לא יביא לשום דבר. האזור נמצא בסכנה קיומית והאיומים רק גברו השנה. לדעתי אפשר לחתוך בלא מעט שומן בתקציב הביטחון, אך שומן זה יסתכם לכל היותר בעשרות או במאות בודדות של מיליונים - ממש לא המיליארדים הנדרשים. יש לקצץ במקומות אחרים. קודם כל חייבים להפסיק את הגידול בהוצאות על מימון הישיבות. צריך להקים ועדה משותפת יחד עם הממסד הדתי על מנת לקצר את שנות הלימוד באותן ישיבות ולקצץ בכמות התלמידים. רק לאחר שיתבצע קיצוץ כזה, אפשר יהיה בכלל לדבר על האפשרות לשלב חרדים במעגל התעסוקה. לצערי זה די ברור שמהלכים כאלו לא יוכלו להתבצע על ידי ראש הממשלה, אשר הפך לו למנהג את קניית השלטון בכסף שניתן למפלגות החרדיות.
טרכטנברג מביע פליאה בדוח שלו על כך שבמדינה אין תכנון לטווח הבינוני והארוך. מפליא אותי שהוא לא מביע פליאה על כך שבשנות ה- 90 דווקא היה קיים משרד בשם "משרד הכלכלה" אשר נסגר בממשלת רבין, משום שלא מצאו ייעוד לאותו משרד. בשש עשרה השנים שחלפו מאז הלכו וגדלו הפערים בין העשירים לעניים, נפגעו האיזונים והפרופורציות בענפים השונים של הכלכלה הלאומית הישראלית, יוקר המחייה עלה וכל זה מעיד על כך שמשרד האוצר, בנק ישראל, משרד התמ"ת ומשרד הרווחה לא הצליחו להתמודד עם האתגרים שמשרד כלכלה, לו היה ממשיך להתקיים, היה עשוי להתמודד עמם.
אלו הרשמים הראשוניים שלי, ואני מתכננת לחזור ולומר את מה שכתבתי כאן בישיבת ועדת הכספים שתתקיים מחר. אני מתכננת להציב שאלות לטרכטנברג עצמו, אותו אני מאוד מכבדת, ואני מאמינה שיהיו לי תובנות נוספות אחרי שאשמע את דבריו של טרכטנברג ושל שאר המשתתפים בישיבה.