אתמול התקיים בבית המשפט בפתח תקווה דיון שני בנושא נסיונות הסגירה של בית הספר גורדון מצד העירייה. 32 תלמידים לא פתחו את שנת הלימודים ולא החלו את לימודיהם בכיתה א' בשל רצונה של העירייה לסגור את בית הספר.
המאבק כעת עולה שלב. פניתי באופן רשמי לשר החינוך גדעון סער ולמבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בבקשה לפתור את בעיית התלמידים ולהפסיק את הפארסה הזו.
אני מצרפת לעיונכם את נוסח המכתבים שנשלחו:
10 אוקטובר, 2011 י"ב תשרי, תשע"ב
לכבוד
השר גדעון סער
משרד החינוך
ירושלים
הנדון: המשך הסכסוך סביב בית הספר
"גורדון" בפתח תקווה
אני
פונה אליך בנושא הנ"ל בפעם השלישית (מצורפים העתקים משתי הפניות הראשונות מ-6
לספטמבר ומ-18 לספטמבר 2011, אליהן טרם קיבלתי תשובה).
בינתיים
הורי התלמידים הלומדים בבית הספר "גורדון" והורי 32 ילדים שלא יכלו
להתחיל ללמוד בו בגלל התנגדות הערייה, הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.
הורים של עוד כ-30 ילדים שטרם התחילו ללמוד לא הגישו תביעה, אך גם הם מצפים להחלטת
בית המשפט. אציין שלרבים מהתלמידים הללו ישנם אחים ואחיות גדולים שכבר לומדים בבית
הספר "גורדון".
ב-9 לאוקטובר 2011 נכחתי בישיבה השנייה של בית
המשפט בתיק הנ"ל. במהלך הדיון התברר לכל הנוכחים שבית הספר "גורדון"
נרדף והופלה לרעה על ידי עיריית פתח תקווה במשך שנים רבות. הסיבות לרדיפה ולאפליה:
שיעור גבוה של יוצאי בריה"מ הן בקרב התלמידים והן בקרב המורים; תשלומי הורים
מופחתים עבור יום לימודים ארוך.
ברצוני להדגיש, שטענות של נציגי העירייה כאילו
בית הספר "גורדון" הינו "בית ספר רוסי בדלני" השואף ליצור גטו
לילדי עולים מבריה"מ לשעבר, הינן טענות שקריות. חלק ניכר מתלמידי בית הספר
הנ"ל הם ילידי הארץ, כולל צברים שמשפחותיהם מתגוררות בישראל במשך כמה דורות.
אציין גם שאת התלונה הראשונה קיבלתי מיו"ר וועד ההורים של בית הספר מר יוסי
בר – צבר בדור השביעי. חוץ מזה, הנהלת בית הספר ביקשה מעירייה להפנות אליו חלק
מתלמידים ממוצא אתיופי מבית הספר "ניר עציון" שנסגר לאחרונה ותלמידיו
פוזרו בין בתי ספר אחרים בעיר, אך בקשתה נדחתה.
בית המשפט המחוזי (ואולי גם בית המשפט העליון)
יחליט: האם עיריית פתח תקווה נהגה במקרה זה משיקולים זרים, כולל שיקולים של הפלייה
על רקע עדתי. כידוע לך, משרד החינוך כבר להחליט להעביר את בית הספר
"גורדון" למחוז המרכז של המשרד ומנע את סגירתו על ידי הערייה. לכן אני
פונה אליך בבקשה להורות לגורמים המוסמכים במשרדך לעשות כל מאמץ אפשרי כדי שכול התלמידים
שטרם התחילו ללמוד, יוכלו להתחיל ללמוד בבית הספר "גורדון" כבר לאחר תום
חגי תשרי.
בברכה,
ד"ר
מרינה סולודקין, ח"כ
עם עו"ד יסמין קשת, נציגת הורי התלמידים |
10
אוקטובר, 2011 י"ב תשרי, תשע"ב
לכבוד
השופט (בדימוס) מיכה
לינדנשטראוס
מבקר המדינה
ירושלים
הנדון:
החרפת סכסוכים על רקע עדתי במערכת החינוך בישראל
בתקופה
האחרונה היינו, לצערנו, עדים להחרפת סכסוכים עד רקע עדתי במערכת החינוך בישראל.
שתי הדוגמאות הבולטות לכך: 1) ניסיון לא לתת לבנות דתיות בנות עדות המזרח אפשרות
ללמוד בבית ספר דתי לבנות בטענה ש"זהו בית ספר לבנות אשכנזיות בלבד"; 2)
פרשת בית הספר "ניר עציון" בפתח תקווה שהפך בתמיכת הערייה לבית ספר שבו
לומדים רק ילדי עולים מאתיופיה. בית ספר זה נסגר לאחרונה בעקבות הלחץ הציבורי ותלמידיו
פוזרו בין בתי ספר אחרים בעיר.
פרשה חמורה נוספת היא פרשת בית הספר
"גורדון" בפתח תקווה. עיריית פתח תקווה רודפת בית ספר זה ומפלה אותו
לרעה במשך שנים רבות בטענה שמדובר ב"בית ספר רוסי בדלני". זהו טענה
שקרית: אמנם רוב התלמידים ורוב המורים בבית ספר זה הם עולים מבריה"מ לשעבר,
אך חלק ניכר מהתלמידים הינם צברים. מר יוסי בר, יו"ר ועד ההורים של בית הספר –
צבר בדור השביעי. חוץ מזה, הנהלת בית הספר ביקשה מעירייה להפנות אליו חלק מתלמידים
ממוצא אתיופי מבית הספר "ניר עציון" שנסגר לאחרונה ותלמידיו פוזרו בין
בתי ספר אחרים בעיר, אך בקשתה נדחתה.
בבית המשפט יחד עם הורי התלמידים. משמאלי יושב יו"ר ועד ההורים, יוסי בר |
הסיבה
העיקרית להתנהגות המחפירה של עריית פתח תקווה: רמת הוראה גבוהה בבית הספר, בעיקר
במתמטיקה במדעים ותשלומי הורים מופחתים עבור יום לימודים ארוך. אציין שהסכסוך סביב
בית הספר "גורדון" הגיע כבר לכך, שהורי התלמידים נאלצו להגיש תביעה כנגד
העירייה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.
בית המשפט יחליט: האם עיריית פתח תקווה נהגה
במקרה הנ"ל משיקולים זרים, כולל שיקולים של רדיפה והפלייה על רקע עדתי.
אני פונה אליך בבקשה לערוך בדיקה דחופה ומקיפה
בנושא החרפת סכסוכים על רקע עדתי במערכת החינוך בישראל ולפרסם את המסקנות וההמלצות
לפתרון בעיה כאובה זאת.
בברכה,
ד"ר
מרינה סולודקין, ח"כ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה