בימים האחרונים פונים אליי פעילים רבים ומביעים בפניי את תמיכתם הבלתי מסויגת בציפי לבני. אני אנצל במה זו ואודה להם על האומץ ועל העומק שבנימוקיהם. מעבר לכך, אבקש להוסיף מספר סיבות משלי למה לבני ראויה כמנהיגה:
בראש ובראשונה - ציפי מייצגת את המחנה הלאומי הליברלי שהליכוד כבר מזמן שכח שגם הוא אמור להיות כזה, בשל התמקדותו בציבור החרדים והמתנחלים על חשבון מעמד הביניים שחי בגבולות הקו הירוק. אני לא רואה סיבה להתבייש בהיותנו מפלגה לאומית ליברלית, אשר מחויבת לרעיון שינוי שיטת הממשל, נישואים אזרחיים לכל וחוקה לישראל.
יותר מכך, אנשים רבים תוקפים את לבני על סירובה להרכיב ממשלה עם מפלגות החרדים, או להיכנס לקואליציה עם ביבי. לדברי המקטרגים זהו החטא הקדמון של לבני עליו היא צריכה לשלם בכסאה. אני לעומת זאת סבורה שלו היינו נכנסים לממשלה שכזו היינו מאבדים כל צביון של מרכז ליברלי והיינו מתפוגגים מהמפה הפוליטית. היום ניתן לראות שלבני צדקה שלא נכנסה לממשלה שכזו שהביאה בשלוש שנות פעילותה לליבוי הסכסוך בין חילונים לחרדים, להתגברות ההקצנה הדתית ולתחושת מיאוס כללית ששוררת בקרב הציבור החילוני ואשר באה לידי ביטוי במאבק הצודק נגד הארכתו של חוק טל.
אנשים נוטים לצמצם את המאבק בתוך קדימה למאבק אישי בין ציפי למופז. אני דווקא חושבת שמדובר במאבק על דמותה של קדימה כמפלגת מרכז והערכים שהיא תייצג. ואני אומרת זאת תוך מתן הכבוד הראוי גם לציפי וגם לשאול. אני הראשונה שקוראת להפסקת הקזת הדם ההדדית שלא תורמת במאומה לקדימה.
בנוסף לכל האמור לעיל, אני מעריכה את העובדה שלבני איננה פוליטיקאית אופיינית, מהבחינה שהיא לא מקיפה את עצמה בקליקה של מקורבים ויס-מנים. בנוסף, גם לא חשתי מעולם שבעלה נפתלי מנסה להשפיע על החלטותיה או להתערב בנעשה במפלגה ובסיעה, בניגוד לבני זוג אחרים...
מהיכרותי עמה עוד בימי הליכוד, אוכל להעיד עליה שאיננה פופוליסטית. היא מחויבת לערכים בהם היא מאמינה ולעתים זה גם עומד לה לרועץ ומהווה מטרה לניגוח גם משמאל וגם מימין - בפוליטיקה המקומית משתלם להיות פופוליסטית, פמיניסטית שרופה או פטריוטית לאומנית שלא רואה בעיניים. זה לא מונע ממנה להיות חדורת תחושת שליחות ואמונה בצדקת דרכה.
לבני זוכה לקיטונות של ביקורת ושנאה ארסית שעל פי רוב אינה מוצדקת. מכעיס אותי לראות את הנבזיות של חלק מנשות התקשורת שבמקום לתמוך במנהיגה הכי שפויה באזור עושות כל שביכולתן כדי לפגוע בה ולערער את מעמדה. יקירותיי, אולי כדאי שתקראו את ספר זכרונותיה של מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס ("No Higher Honor"), שפותחת ומסיימת את ספרה עם דברי שבח לציפי. נראה לי שהיא מבינה דבר או שניים יותר מכן...
בראש ובראשונה - ציפי מייצגת את המחנה הלאומי הליברלי שהליכוד כבר מזמן שכח שגם הוא אמור להיות כזה, בשל התמקדותו בציבור החרדים והמתנחלים על חשבון מעמד הביניים שחי בגבולות הקו הירוק. אני לא רואה סיבה להתבייש בהיותנו מפלגה לאומית ליברלית, אשר מחויבת לרעיון שינוי שיטת הממשל, נישואים אזרחיים לכל וחוקה לישראל.
יותר מכך, אנשים רבים תוקפים את לבני על סירובה להרכיב ממשלה עם מפלגות החרדים, או להיכנס לקואליציה עם ביבי. לדברי המקטרגים זהו החטא הקדמון של לבני עליו היא צריכה לשלם בכסאה. אני לעומת זאת סבורה שלו היינו נכנסים לממשלה שכזו היינו מאבדים כל צביון של מרכז ליברלי והיינו מתפוגגים מהמפה הפוליטית. היום ניתן לראות שלבני צדקה שלא נכנסה לממשלה שכזו שהביאה בשלוש שנות פעילותה לליבוי הסכסוך בין חילונים לחרדים, להתגברות ההקצנה הדתית ולתחושת מיאוס כללית ששוררת בקרב הציבור החילוני ואשר באה לידי ביטוי במאבק הצודק נגד הארכתו של חוק טל.
אנשים נוטים לצמצם את המאבק בתוך קדימה למאבק אישי בין ציפי למופז. אני דווקא חושבת שמדובר במאבק על דמותה של קדימה כמפלגת מרכז והערכים שהיא תייצג. ואני אומרת זאת תוך מתן הכבוד הראוי גם לציפי וגם לשאול. אני הראשונה שקוראת להפסקת הקזת הדם ההדדית שלא תורמת במאומה לקדימה.
בנוסף לכל האמור לעיל, אני מעריכה את העובדה שלבני איננה פוליטיקאית אופיינית, מהבחינה שהיא לא מקיפה את עצמה בקליקה של מקורבים ויס-מנים. בנוסף, גם לא חשתי מעולם שבעלה נפתלי מנסה להשפיע על החלטותיה או להתערב בנעשה במפלגה ובסיעה, בניגוד לבני זוג אחרים...
מהיכרותי עמה עוד בימי הליכוד, אוכל להעיד עליה שאיננה פופוליסטית. היא מחויבת לערכים בהם היא מאמינה ולעתים זה גם עומד לה לרועץ ומהווה מטרה לניגוח גם משמאל וגם מימין - בפוליטיקה המקומית משתלם להיות פופוליסטית, פמיניסטית שרופה או פטריוטית לאומנית שלא רואה בעיניים. זה לא מונע ממנה להיות חדורת תחושת שליחות ואמונה בצדקת דרכה.
לבני זוכה לקיטונות של ביקורת ושנאה ארסית שעל פי רוב אינה מוצדקת. מכעיס אותי לראות את הנבזיות של חלק מנשות התקשורת שבמקום לתמוך במנהיגה הכי שפויה באזור עושות כל שביכולתן כדי לפגוע בה ולערער את מעמדה. יקירותיי, אולי כדאי שתקראו את ספר זכרונותיה של מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס ("No Higher Honor"), שפותחת ומסיימת את ספרה עם דברי שבח לציפי. נראה לי שהיא מבינה דבר או שניים יותר מכן...