3 פברואר, 2012
אדוני היושב ראש,
כנסת נכבדה,
יזמתי
את הצעת חוק אלימות במשפחה (תיקון – חובת מעצר של מפר צו הגנה) יחד עם חברי ועמיתי
חה"כ יואל חסון לאחר ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה שהוקדשה לנושא של
אלימות במשפחה ורצח נשים במשפחה. נציגי הארגונים החברתיים ונציגות של ארגוני הנשים
שהשתתפו בישיבה ציינו במהלכה שהפרת צו הגנה על ידי מי שנגדו הוצא הצו כמעט תמיד
קודמת לרצח נשים בתוך המשפחה.
במהלך
הישיבה גם נשאלה השאילה הבאה: אם שופט סבור שהמצב חמור עד כדי כך שמחייב הוצאת צו
הגנה, למה משטרת ישראל מפגינה לעתים קרובות אדישות וחוסר עניין ולא ממהרת לנקוט
בצעדים ממשיים כנגד מפירי צו זה? כשבדקתי את המצב החקיקתי בתחום, גיליתי לתדהמתי
שבחוק הקיים אין סנקציות כנגד מפר צו הגנה ולכן למשטרה אין את הכלים הדרושים כדי
להעניש את מפר הצו ולמנוע את הרצח הבא.
במשך
שנים רבות השתתפתי ומשתתפת בישיבות הוועדה לקידום מעמד האישה שהוקדשו לנושא זה.
בישיבות הללו הוצגו נתונים מדאיגים: מדי שנה נרצחות בישראל יותר מ-15 נשים ובערך
ב-20% מהמקרים הקורבנות הגישו לפני רציחתן תלונות רבות במשטרה על הפרת צו הגנה שהוצא
על ידי בית המשפט. אישור הצעת החוק הנ"ל יאפשר ליצור הרתעה כנגד מפירי צו
הגנה ולהציל ממוות 3 עד 5 נשים מדי שנה.
אך
וועדת שרים לענייני חקיקה כמו תמיד, מתנגדת, מפני שלא רוצים לקרוא את הכתובת על
הקיר. כתובת שצוירה בדם הקורבנות. השיקול הוא אולי שיקול כספי: החזקת רוצחים
פוטנציאליים בכלא עולה כסף לאוצר המדינה. אבל הנימוק אינו מכובד, אינו ראוי ואפילו
מגעיל. הרי ערך חיי אדם גבוה יותר מערך הכסף! חוץ מזה, אם לוקחים בחשבון שיקולי
תקציב, אז אולי נשחרר גם את הרוצחים וגם את המחבלים כדי לא להוציא כסף על החזקתם
בבתי הכלא!
עמיתיי
השרים וחברי הכנסת מסיעת "ישראל ביתנו" שהבינו את חשיבותה העקרונית של
הצעת החוק ניסו לשנות את ההחלטה האבסורדית, אך לצערי, ללא הצלחה.
בצער
רב, אני חייבת לציין שאין שום משמעות היום במדינת ישראל לצו הגנה שהוצא על ידי בית
המשפט. בושה וחרפה למערכת אכיפת החוק שלנו ולאלה בממשלה שלא מסוגלים לקלוט את
נחיצותה של הצעת חוק כזאת!
אני
פונה אליכם, חברי הכנסת של המדינה היהודית וקוראת לכם לזכור את מצוות פיקוח הנפש –
אחת המצוות החשובות ביותר במסורת היהודית, ולהצביע בעד הצעת החוק שלי ושל
חה"כ יואל חסון, למרות התנגדות הממשלה.
תודה רבה לכם!
תלונות שווא מכת מדינה
השבמחקלח"כ מרינה סולודקין
השבמחקכל הכבוד שאת מזועזעת מהמצב שלא אוכפים את צווי ההגנה על נשים ולדברייך גם חקרת מעט את הנושא
האם במקרה גם הבחנת באזה קלות בתי המשפט מוציאים את צווי ההגנה
האם שמת לב שבכל סכסוך משפחתי המשטרה מונחית להרחיק את הגבר אוטומטית מהבית
ומאחר ואת דוקטור אני מעריך שגם שמת לב לכך שמרבית צווי ההגנה הוצאו במהלך הליך גרושין והצו הוצא על מנת להפעיל לחץ על הגבר ולשבור את רוחו
ומעל לכל בוודאי הבחנת שעל הוצאת הצווים ועדות שקר בבית המשפט ותלונת שווא של אותן נשים גם לאחר שהנושא מתברר בבית המשפט כ ש ק ר גס לא ננקטים שום הליכים ואו סנקציה נגד המתלוננת
בבקשה תעברי שוב על החומר תלמדי אותו ואז תעשי משהו בנדון ולא רק לפי הזמנה מטעם אירגוני הנשים
לכן אספר את סיפורי נלחמתי להחזיר את בתי אחרי שנתים אני נשואה לבן קיבוץ לא חברה מזכיר קיבוץ הבטיח להרוס את משפחתי בעלי פוטר ובתי נלקח בגין אלימות לא נחקרה על ידי חוקר ואחרי שנתים פקידת הסעד הודתה שאין לה הוכחות התלונות הן מחברי קיבוץ יום אחד קראתי את הספר ילדים רחוקים של יעקב איליה והבנתי בגיל 15 שכנעה אותי יועצת בית הספר לעתיד טוב יותר ללמוד תפירה בפנימיה נשארתי לבד התחננתי לחזור הביתה בהרגשה שרימתה אותי שנה שלמה בכיתי כשבתי הוצאה נלחמתי , בעודי מטפלת בבעלי הפצוע וב3 ילדי להחזיר את בתי נלחמת שמדינת ישראל תניח לי לחיות בשקט ותעזוב את משפחתי לצערי היום אני לא עובדת אחרי שיקום מקצועי מדריכת אומנות ללא עבודה ונלחמת על משפחתי הבית שלי ושמי שנהרס
השבמחק