מספיק עם ביזוי השואה - תגובה לסבר פלוצקר

ביום ראשון (15/04) פורסם בידיעות אחרונות טור של סבר פלוצקר שנקרא "אכן כשלון יהודי". פלוצקר תומך בטור שלו בטענתו של א.ב יהושע שהשואה הייתה כשלון של העם היהודי. פלוצקר סבור שהעם היהודי באירופה צריך היה להבין בשנות ה- 30 את הסכנה המתקרבת ולנקוט בצעדים הנחוצים: לצבור נשק ולערוך מסע חיסולים בקרב המנהיגים הפשיסטיים. לדבריו, ניתן היה גם לנסוע לפלסטינה. מה שפלוצקר שוכח הוא שהיהודים היו מפוזרים במדינות שונות ללא שום גוף מרכזי שמאחד ומקשר ביניהם. מה גם שצריך להזכיר זה שבנסיבות היסטוריות מעט שונות – צבאו של המצביא הגרמני ארווין רומל היה מנצח במצרים ומגיע גם לארץ ישראל. ואז גורלו של העם היהודי בפלשתינה לא היה אחר מאשר גורלם של יהודי אירופה.

מאוד הופתעתי כשא.ב יהושע החליט להטיל את האשמה על העם היהודי, על שישה מיליון אנשים, שמלבד יהדותם לא היה ביניהם שום קשר או שפה משותפת. כמו למשל אנה פרנק ומשפחתה או בני המשפחה של אבי שחיו באוקראינה מאחורי מסך ברזל וכל רעיון של בריחה או צבירת נשק מבחינתם גבל בבדיחה גרועה. יכול להיות גם שפלוצקר שכח את ועידת אוויאן בשנת 38 שבה הוחלט שלא יקלטו פליטים יהודיים במדינות המערב? מילא היה מדובר רק בחוסר ידיעה היסטורית. אבל טענה שכזו פוגעת בניצולים שעדיין חיים ומכתימה זכרם של שישה מיליון יהודים.

יתרה מזאת, פלוצקר משליך מהתנהגותם של היהודים בשואה על ימינו אנו, ואומר שזוהי ההוכחה שאסור לנו להיות פסיביים במאבק מול התגרענותה של איראן. ואני שואלת – מה בדיוק חידשת לנו? על מה כל העולם מדבר בשנה האחרונה? או שמא פלוצקר מנסה להציע לאנשים פרטיים לנסות להתנקש בהנהגה האיראנית. גם זו טיפשות לשמה. 

מספיק עם הדמגוגיה העדתית

בחודש האחרון יצא לי לקרוא כמה וכמה מאמרים ותגובות בעיתון הארץ, ביניהם מאמרים של פרופ' אווה אילוז מהאוניברסיטה העברית, שמסבירים לקורא כי גם לאחר שני דורות נמשכת אפליית המזרחים על ידי הממסד  האשכנזי. לצערי מדובר בטיעונים ממוחזרים שהיו תקפים לזמנים אחרים בהם אכן הייתה אפליה ממסדית ואף היו התנכלויות שונות, כמו פרשת ילדי תימן למשל (שעד ימינו אנו עוד לא פוענחה עד הסוף). 

אחד מהטיעונים המרכזיים שעולים בכתבות הוא שמזרחים לא מקבלים מספיק מענקי מחקר ולא מקודמים לתפקידי רקטורים ודקאנים. מה שמכעיס אותי במיוחד הוא שכל אותם מומחים לאפליה פשוט עוצמים את שתי עיניהם ומתעלמים מגלי העלייה של שנות השמונים והתשעים מאתיופיה וחבר העמים. אלו גלי עלייה שהגדילו את אוכלוסיית ישראל בכמעט 20%, ונתקלו בגילויים מכוערים של גזענות, אפליה וזלזול מצד "הותיקים". נדמה כי החברה שלנו הייתה צריכה להפיק לקחים ממה שקרה בתקופת קום המדינה ולהפוך לחברה סובלנית יותר. עם זאת, זה לא קרה וגם גלי העלייה האחרונים סבלו מנחת זרועה של הגזענות. 


במסגרת עבודתי הפרלמנטרית זה 15 שנה בכנסת, נתקלתי באינספור מקרים בהם ילדים בבתי הספר סבלו מגילויי גזענות (חלקם גם אלימים) בשל צבע עורם ומבטאם - בין אם מדובר בילדים אתיופים כהי עור ושיער או ילדים רוסים בהירי עור ושיער. הגזענות לא פוסחת על אף אחד, ואפילו המשטרה בשנות ה90 נהגה באלימות מופרזת כלפי העולים. אני מדגישה זאת משום שהמאמרים בעיתון טענו כי כל חטאם של המזרחים הוא בצבע עורם הכהה והשתייכותם לתרבות המזרח. לא כך הדבר.

סובלים יותר מהמזרחים. הפגנה של עולים אתיופים נגד גזענות.

הגיע הזמן שכל המומחים לקיפוח המזרחים יפסיקו לחשוב שהם כה מיוחדים ומסכנים, זו כנראה התנהגות של כל חברה ותיקה שמקבלת בעוינות וחשדנות עולים חדשים. מה גם שלא פעם גם אותם מזרחים מקופחים לכאורה הצטיינו בעוינותם כלפי העולים החדשים ממדינות אחרות. קחו לדוגמה את קרית מלאכי - מי היה נגד השכרת הדירות לאתיופים? אשכנזים? לא רק. גם לא מעט יוצאי עדות המזרח. אני מכירה גם לא מעט מקרים בהם יש גזענות בין קבוצות אתיופים לקבוצות של רוסים. זה בא כדי לחזק את טענתי שהגזענות היא נחלת כלל החברה הישראלית והמרפא לגזענות לא יבוא מדרישת התנצלות ממסדית על אירועי העבר אלא שיפור החינוך לסובלנות בקרב ילדינו. 


ואם באמת נסתכל בראייה אובייקטיבית ופרקטית, אז מי שנזקק לעזרה הרבה ביותר כיום הינם האקדמאים האתיופים שמתקשים אפילו להתקבל למקצועות אותם למדו במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל. אני אישית נלחמת למענם יחד עם חברים נוספים מהכנסת. זהו נושא חוצה מפלגות. שם נמצא אי השוויון האמיתי. אז מספיק עם הדמגוגיה העדתית.