יום שלישי, 10 באפריל 2012

מספיק עם הדמגוגיה העדתית

בחודש האחרון יצא לי לקרוא כמה וכמה מאמרים ותגובות בעיתון הארץ, ביניהם מאמרים של פרופ' אווה אילוז מהאוניברסיטה העברית, שמסבירים לקורא כי גם לאחר שני דורות נמשכת אפליית המזרחים על ידי הממסד  האשכנזי. לצערי מדובר בטיעונים ממוחזרים שהיו תקפים לזמנים אחרים בהם אכן הייתה אפליה ממסדית ואף היו התנכלויות שונות, כמו פרשת ילדי תימן למשל (שעד ימינו אנו עוד לא פוענחה עד הסוף). 

אחד מהטיעונים המרכזיים שעולים בכתבות הוא שמזרחים לא מקבלים מספיק מענקי מחקר ולא מקודמים לתפקידי רקטורים ודקאנים. מה שמכעיס אותי במיוחד הוא שכל אותם מומחים לאפליה פשוט עוצמים את שתי עיניהם ומתעלמים מגלי העלייה של שנות השמונים והתשעים מאתיופיה וחבר העמים. אלו גלי עלייה שהגדילו את אוכלוסיית ישראל בכמעט 20%, ונתקלו בגילויים מכוערים של גזענות, אפליה וזלזול מצד "הותיקים". נדמה כי החברה שלנו הייתה צריכה להפיק לקחים ממה שקרה בתקופת קום המדינה ולהפוך לחברה סובלנית יותר. עם זאת, זה לא קרה וגם גלי העלייה האחרונים סבלו מנחת זרועה של הגזענות. 


במסגרת עבודתי הפרלמנטרית זה 15 שנה בכנסת, נתקלתי באינספור מקרים בהם ילדים בבתי הספר סבלו מגילויי גזענות (חלקם גם אלימים) בשל צבע עורם ומבטאם - בין אם מדובר בילדים אתיופים כהי עור ושיער או ילדים רוסים בהירי עור ושיער. הגזענות לא פוסחת על אף אחד, ואפילו המשטרה בשנות ה90 נהגה באלימות מופרזת כלפי העולים. אני מדגישה זאת משום שהמאמרים בעיתון טענו כי כל חטאם של המזרחים הוא בצבע עורם הכהה והשתייכותם לתרבות המזרח. לא כך הדבר.


סובלים יותר מהמזרחים. הפגנה של עולים אתיופים נגד גזענות.
הגיע הזמן שכל המומחים לקיפוח המזרחים יפסיקו לחשוב שהם כה מיוחדים ומסכנים, זו כנראה התנהגות של כל חברה ותיקה שמקבלת בעוינות וחשדנות עולים חדשים. מה גם שלא פעם גם אותם מזרחים מקופחים לכאורה הצטיינו בעוינותם כלפי העולים החדשים ממדינות אחרות. קחו לדוגמה את קרית מלאכי - מי היה נגד השכרת הדירות לאתיופים? אשכנזים? לא רק. גם לא מעט יוצאי עדות המזרח. אני מכירה גם לא מעט מקרים בהם יש גזענות בין קבוצות אתיופים לקבוצות של רוסים. זה בא כדי לחזק את טענתי שהגזענות היא נחלת כלל החברה הישראלית והמרפא לגזענות לא יבוא מדרישת התנצלות ממסדית על אירועי העבר אלא שיפור החינוך לסובלנות בקרב ילדינו. 


ואם באמת נסתכל בראייה אובייקטיבית ופרקטית, אז מי שנזקק לעזרה הרבה ביותר כיום הינם האקדמאים האתיופים שמתקשים אפילו להתקבל למקצועות אותם למדו במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל. אני אישית נלחמת למענם יחד עם חברים נוספים מהכנסת. זהו נושא חוצה מפלגות. שם נמצא אי השוויון האמיתי. אז מספיק עם הדמגוגיה העדתית. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה