יום ראשון, 20 במאי 2012

ההתנהלות המחפירה של המכון לרפואה משפטית


            ‏‏20 מאי, 2012                                                                                      ‏              כ"ח אייר, תשע"ב

לכבוד :כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס
היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה ויינשטיין 
 פרקליט המדינה עו"ד משה לדור                                                                                                    
         
          הנדון: הפרשה של דניס אייזין והצורך הדחוף בחקירה מקיפה של פעילות המכון לרפואה משפטית באבו כביר

          אני פונה אליכם בעקבות פרסומים בפרשה של דניס אייזין שהופיעו לאחרונה בכלי התקשורת (ראו, למשל, את המאמר "מסתבך פתולוגי" מאת זוהר שחר לוי בגיליון "מעריב" מ-17.05.2012).

          ראשית כל, ברצוני להדגיש שכבר בתחילת הפרשה, לפני כ-12 שנה הגיעו ללשכתי הוריו של דניס אייזין שהואשם ברצח בנו רון, בן שלושה חודשים. כבר אז היה ספק סביר ומבוסס באשמתו, כיוון שכתב האישום נגדו התבסס בעיקר על עדותה של אשתו שנמסרה במשטרה תחת לחץ ואיומים. דניס עצמו לא הודה וטען לחפותו. כמה שנים מאוחר יותר, כשדניס אייזין כבר הורשע וישב בבית הכלא, הגיעו למשפחתו ואליי ידיעות על כך שבמכון לרפואה משפטית באבו כביר נמצאים חלקי גופת בנו שברציחתו הוא הורשע. סניגוריה ציבורית הגישה בקשה למשפט חוזר ואכן נערך משפט חוזר. אך במהלך המשפט החוזר טען המכון שלא נותרו אצלם אברים ורקמות של התינוק. כתוצאה מכך, נערך הסדר טיעון ובמסגרתו הורשע דניס אייזין בעבירות קלות יותר ושחרר מהכלא לאחר שריצה שש שנות מאסר.

          בימים האחרונים, במסגרת מבצע לקבורת איברים שמתקיים במכון לרפואה משפטית, התברר שכמה מאיבריו של התינוק עדיין נמצאים במכון. ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי דרש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה כנגד המכון.

בהקשר זה, ברצוני להפנות את תשומת לבכם למספר עובדות:

1) המכון לרפואה משפטית והעומד בראשו פרופסור יהודה היס מסרו מידע שקרי לבית המשפט במהלך משפט חוזר של דניס אייזין, מה שהוביל כנראה לעיוות דין, כיוון שהצגת מידע אמיתי יכלה להשפיע באופן משמעותי, אולי אפילו באופן מכריע, על החלטת בית המשפט. לפיכך, ישנו חשד סביר שגם מידע על סיבות מותו של רון אייזין שהוצגה במהלך המשפט הראשון של דניס אייזין היה מידע לא נכון שהוביל לעיוות דין. לכן אני תומכת בדרישת הסנגור הציבורי הארצי לחקור את המקרה. אני גם חושבת שלאור הממצאים החדשים, זכאי דניס אייזין למשפט חוזר נוסף.  

2) התברר שבמכון לרפואה משפטית נמצאים כ-8000 רקמות ואיברים פנימיים של הנפטרים. חלק מהרקמות והאיברים הללו שייכים לנפטרים שנרצחו או נהרגו כתוצאה מאירוע פלילי זה או אחר ומכון ערך בהם ניתוח לאחר המוות ו/או בדיקות נוספות שתוצאותיהם הוצגו למשטרה/פרקליטות/בתי המשפט וכנראה השפיעו על החלטות של בתי המשפט. מתעוררת השאלה: האם העברת מידע שגוי/לא מדויק לרשויות אכיפת החוק ע"י המכון לרפואה משפטית התרחשה רק במקרה של דניס אייזין או שהיו גם מקרים נוספים מהסוג הזה. סבורה אני שחייבים לשקול אפשרות לערוך בדיקה בנושא לפני הטמנתם של הרקמות והאיברים.

3) כמו כן, חייבים לשקול אפשרות לפרק את המכון לרפואה משפטית באבו כביר ולהקים אותו מחדש במתכונת חדשה שתכלול בין היתר מערך ביקורת פנימית יעילה שימנע הישנות המקרים מהסוג הזה. אני גם מציעה להגביל את תקופת כהונתו של ראש המכון לתקופה של 5 עד 7 שנים.

          
                                                          בברכה,

                                                     ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ



העתק: ד"ר יואב ספיר – הסנגור הציבורי הארצי. 

תגובה 1:

  1. המסקנה המתבקשת, במדינת ישראל שקר זה חלק מהאמת המשפטית...

    השבמחק