אני עוקבת בעניין רב אחר ההתפתחויות בפרשת מעצרן של להקת הפאנק PUSSY RIOT ברוסיה. מה שהופתעתי לגלות הוא שהביקורת הרבה שהושמעה מצד הליברלים ברוסיה ומחוצה לה הכעיסה את הלאומנים והאנטישמים ברוסיה. עד כדי כך הכעיסה אותם, שהם ערכו באחד מאתריהם רשימה של מאות שמות של "ליברלים שנחשבים אויבים של הנצרות האורתודוכסית". מרבית הרשימה מורכבת מיהודים, חצי יהודים, רבע יהודים או ליברלים שנחשבים "בעד יהודים". גם מי שכלל אינו יהודי, זוכה להיות מתואר כיהודי.
לצערי אין זו הפעם הראשונה שאני נתקלת ברדיפת יהודים שכזו. לפני מספר חודשים נתקלתי ברשימת יהודים באתר פולני. ברשימה הזו כל מפורסם פולני מכל תחום חיים הוגדר כיהודי, ולדעתי רק האפיפיור יוחנן פאולוס השני לא הוזכר שם כיהודי.
האנטישמיות לא עוצרת ברשימות. באוקראינה הקימו אנדרטות לזכרם של חיילים נאצים שנהרגו מול הסובייטים במלחמת העולם השנייה. וכל זה נעשה באתרים שידועים כאתרי רצח המוני של יהודים בזמן השואה.
האנטישמיות באירופה מרימה את ראשה המכוער והדבר היחיד שמסב לי תחושה של אופטימיות הוא העובדה שלפני מספר שנים אני וחבריי בכנסת לא אפשרנו לשנות את חוק השבות - שהחרדים ביקשו לשנותו ולצמצמו.
צריך להבין שחוק השבות הוא תמונת מראה של האנטישמיות שבאה לידי ביטוי בחוקי נירנברג. לאנטישמי המצוי לא אכפת אם אביך יהודי או אמך יהודיה. מספיק שיש לך דם יהודי כדי שתהיה מטרה להתנכלות מילולית ופיזית. בשל כך מדינת ישראל חייבת להמשיך לקיים את החוק בגרסה הנוכחית כדי שתהווה מקלט לכל אדם המאוים בשל דמו היהודי.
יש להמשיך את מוסד העלייה ואף לחזקו באמצעות הסברה מדויקת בנוגע לחוק השבות ומי זכאי לעלות. כפי שיו"ר הסוכנות היהודית וחברי נתן שרנסקי אמר: במקום לברבר כל היום על איראן ולהבריח מכאן עולים, יש להתמקד בהגברת המודעות לעלייה ארצה.
