מכתב פתוח לציפי לבני

בתקשורת מדווחים שבסוף השבוע הקרוב תקבלי החלטה לגבי המשך עתידך הפוליטי. השאלה הגדולה ביותר היא האם תקימי מפלגה חדשה או שלא.

דעתי האישית היא כי מבחינה אישית ציבורית הקמת מפלגה חדשה של מרכז-שמאל לא תהיה צעד נכון. אין שום חוק שאוסר על כך, אך אני סבורה שאדם שהפסיד בפריימריז בצורה מובהקת - צריך להשלים עם התוצאות ולכבד את המשחק הדמוקרטי. לכן, הקמת מפלגה חדשה היא בגדר צעד מותר אך לא מכובד.

מבחינה פוליטית ולאומית - הכי נכון יהיה לחזור לקדימה, להיות מספר 2 ויחד עם היו"ר הנבחר וחברי הכנסת שלא ברחו למפלגות אחרות בזמן המשבר העמוק - להוביל את האג'נדה של מפלגת מרכז לאומי, חברתי וליברלי. כיצד נקדם חוקה לישראל, נישואים אזרחיים לכולם, שוויון בין המינים, גיור ידידותי או שינוי שיטת הממשל (נושא שקרוב ללבך) - כשגוש המרכז מפולג ומפוזר? "כוחנו באחדותנו" זו לא סיסמה, אלא זו הדרך היחידה לתת מענה לממשלת ימין-חרדים!

בחמשת החודשים מאז היבחרו לראשות המפלגה, מופז הצליח להעלות לסדר יומה של המפלגה והמדינה את השוויון בנטל, אורח חיים יצרני לכולם וזכויות של המשפחה הישראלית העובדת. יחד עם האג'נדה שלך - אין לקדימה מתחרים.

עשי את מה שטוב למדינה, חברי אל מופז ויחד נוביל את המרכז האמיתי. זהו צו השעה!

די לאובססיה עם אולמרט ולבני!

נמאס לי לשמוע כל היום ברבורים בתקשורת ובמפלגה - "אולמרט כן חוזר, אולמרט לא חוזר. לבני מקימה מפלגה, לבני לא מקימה מפלגה. האם הם ילכו עם לפיד או בלי לפיד?"
איני מעוניינת ולו במעט בחזרתו של אולמרט לקדימה, לא מבחינה מוסרית ולא מבחינה פוליטית. מוסרית - כי אין מקום בפוליטיקה למורשע בפלילים שעדיין שקוע עד צוואר בהליכים משפטיים. ופוליטית - מי שחושב שמורשע בפלילים הוא זה שיביא את הישועה לקדימה, כנראה שהשתגע. הקמפיין של כל המתחרים של קדימה יהיה "מושחתים נמאסתם". בשביל מה אנחנו צריכים את זה? ולגבי לבני - הייתי שמחה שהיא תחזור למפלגה ותושיט יד לעזור למפלגה שהיא אחת ממקימיה. מי שחושב שעוד מפלגת מרכז תעזור להפיל את נתניהו, הוא כבר משוגע עם קבלות!
אז מה הרווחנו מכל הספקולציות המטופשות האלה? הציבור מאבד עניין בקדימה ובמקום לחזק את יו"ר המפלגה הנוכחי, שנבחר ברוב קולות בפריימריז, ועובד קשה כדי לשקם את המפלגה - יוצא שאנו מחלישים אותו ומשמשים כקורבן לספינים של אנשים אחרים - כל אחד וסיבותיו שלו.
בנאומים האחרונים של מופז במפלגה נאמרו דברים משמעותיים לא רק לבוחרי קדימה אלא למדינת ישראל כולה. מופז מתמקד במשפחה הישראלית העובדת, דבר מאוד משמעותי בזמן שש"ס מציעה את סיסמת הבחירות "לאלה שאין להם" - זו סיסמה מאוד מסוכנת, בגלל שהיא לא מציינת שבישראל ישנם מגזרים שלמים שהגברים כלל לא עובדים. ולעזור למי שלא עובד מבחירה זה לירוק בפרצוף של מעמד הביניים העובד. חובה להמשיך לפעול למען השגת שוויון בנטל (שביבי חיסל כשהתעלם ממסקנות ועדת פלסנר) ושינוי שיטת הממשל - כדי שנפסיק להיות בני ערובה של סקטורים לא יצרניים. לא משנה איך תסתכלו על זה, ביבי והקואליציה לא הצליחו לעצור את התייקרות הדיור. כיום במקום 100 משכורות חייבים יותר מ- 130 משכורות! אחד הפתרונות המשמעותיים הוא חידוש הבנייה של הדיור הציבורי, תוך התמקדות בזוגות הצעירים שממצים את כושר ההשתכרות שלהם ולא בבחורי הישיבות. זה נושא שקדימה מקדמת ויש גם קבלות - למשל החוק של ח"כ מאיר שטרית שקובע קריטריונים לקבלת דירה מוזלת להשכרה לטווח ארוך.
אין קוסמים בפוליטיקה. הישועה של מעמד הביניים לא תבוא מקואליציית ימין-חרדי (שהסמן הכי חברתי שלה, משה כחלון, נאלץ לעזוב אותה ואילו שאר החברתיים נמצאים בסכנת הכחדה על ידי ימין קיצוני). היא גם לא תבוא מפילוג גוש המרכז על ידי כוכבים חדשים וכוכבים מהעבר... צר לי שאני זו שצריכה להגיד את המובן מאליו.
שיהיה שבוע טוב ונטול ספקולציות וספינים!

מחשבות לגבי פרישתו של כחלון

הפרישה של כחלון נפלה על כולנו כרעם ביום בהיר. מבחינה פוליטית, אני תומכת במעשה ובדרך של כחלון, כי צריך לשים קץ לתופעה המכוערת של עסקנים, רשימות חיסול ומתפקדים שנוהגים כעדר חסר שיקול דעת עצמאי. מבחינה מעשית - הפרישה של כחלון היא מכה קשה בראש ובראשונה לאזרחי ישראל, לא משנה למי הם מצביעים, כי עשייתו של כחלון נגעה בכל שכבות האוכלוסיה והיטיבה עם כולם.

התקשורת נתנה דגש רב על הצלחתו בתור שר תקשורת, ובצדק, אך אני ראיתי צד אחר של כחלון כשר רווחה. עבדתי מולו הרבה בשנה וחצי האחרונות, ותמיד מצאתי אוזן קשבת - שזה לצערי הרב אינו דבר של מה בכך בקרב שרי הרווחה... כמו כן, מעיסוקי הרב בנושא ההוצאה הבלתי מוצדקת של ילדים מבתים נורמטיביים, ראיתי שלכחלון יש רצון כן להבין את הבעיה ולעצור את האקטיביזם המיותר של עובדים סוציאליים, שבגיבוי המדינה, הורסים אלפי משפחות בישראל - ולמי שלא מאמין, שפשוט יסתכל על כל ההודעות שאזרחים מפרסמים לי על הקיר בפייסבוק בנוגע לתופעה הזו. בניגוד לקודמיו, כחלון הגדיל את המימון ואת כוח האדם בתחום הסיוע לקשישים והפסיק את בזבוז הכספים על מוסדות הרווחה לילדים - בזבוז שהביא לניפוח המכסות להוצאת ילדים מהבית. אתמול אפילו הגיע אלי סגן ראש עירייה שסיפר לי שעובדים סוציאליים אמרו לו שיש להם מכסה לכמה ילדים להוציא, כדי למלא את המקומות הפנויים במוסדות. את התופעה הזו לעקור מהשורש ולמחות אותה מעל פני האדמה - מנימוקים הגיוניים, מוסריים ויהודיים.

לא משנה מה יחליט כחלון, אני בטוחה שבכל מערכת שלא יהיה - הוא יעשה עבודה טובה. אנחנו צריכים אנשים כמוהו בכל מפלגה ובכל מערכת ציבורית ועסקית. מאחלת לו בידידות ובהערכה רבה הצלחה.