מחשבות לגבי פרישתו של כחלון

הפרישה של כחלון נפלה על כולנו כרעם ביום בהיר. מבחינה פוליטית, אני תומכת במעשה ובדרך של כחלון, כי צריך לשים קץ לתופעה המכוערת של עסקנים, רשימות חיסול ומתפקדים שנוהגים כעדר חסר שיקול דעת עצמאי. מבחינה מעשית - הפרישה של כחלון היא מכה קשה בראש ובראשונה לאזרחי ישראל, לא משנה למי הם מצביעים, כי עשייתו של כחלון נגעה בכל שכבות האוכלוסיה והיטיבה עם כולם.

התקשורת נתנה דגש רב על הצלחתו בתור שר תקשורת, ובצדק, אך אני ראיתי צד אחר של כחלון כשר רווחה. עבדתי מולו הרבה בשנה וחצי האחרונות, ותמיד מצאתי אוזן קשבת - שזה לצערי הרב אינו דבר של מה בכך בקרב שרי הרווחה... כמו כן, מעיסוקי הרב בנושא ההוצאה הבלתי מוצדקת של ילדים מבתים נורמטיביים, ראיתי שלכחלון יש רצון כן להבין את הבעיה ולעצור את האקטיביזם המיותר של עובדים סוציאליים, שבגיבוי המדינה, הורסים אלפי משפחות בישראל - ולמי שלא מאמין, שפשוט יסתכל על כל ההודעות שאזרחים מפרסמים לי על הקיר בפייסבוק בנוגע לתופעה הזו. בניגוד לקודמיו, כחלון הגדיל את המימון ואת כוח האדם בתחום הסיוע לקשישים והפסיק את בזבוז הכספים על מוסדות הרווחה לילדים - בזבוז שהביא לניפוח המכסות להוצאת ילדים מהבית. אתמול אפילו הגיע אלי סגן ראש עירייה שסיפר לי שעובדים סוציאליים אמרו לו שיש להם מכסה לכמה ילדים להוציא, כדי למלא את המקומות הפנויים במוסדות. את התופעה הזו לעקור מהשורש ולמחות אותה מעל פני האדמה - מנימוקים הגיוניים, מוסריים ויהודיים.

לא משנה מה יחליט כחלון, אני בטוחה שבכל מערכת שלא יהיה - הוא יעשה עבודה טובה. אנחנו צריכים אנשים כמוהו בכל מפלגה ובכל מערכת ציבורית ועסקית. מאחלת לו בידידות ובהערכה רבה הצלחה.