קראתי אתמול בעיתון "הארץ" את מאמרו של פרופ' שלמה אבינרי "הטעויות של יחימוביץ". בניגוד לפעמים רבות בעבר, בהן הסכמתי עם אבינרי, הפעם יש לי לא מעט הסתייגויות:
ראשית, נושא השווויון בנטל: אבינרי סבור שזה לא נושא מרכזי שצריך להיות על ראש סדר היום של המשא ומתן להרכבת הקואליציה. הוא סבור שצדק חברתי ומשא ומתן עם הפלסטינים לא פחות חשובים, אם לא יותר. צר לי, אך שום צדק חברתי לא יושג כאן לפני שתיפתר בעיית השוויון בנטל. שוויון בנטל אומר שירות בצבא, אורח חיים יצרני, לימודי ליב"ה ונושאים נוספים שכיום מכבידים על כיסו של האזרח משלם המסים. ומה באשר למשא ומתן? ובכן היום כבר יש קונצנזוס לגבי רעיון שתי המדינות לשני עמים ושמירה על גושי ההתיישבות - גם מימין וגם משמאל. הכדור במגרש של הפלסטינים כעת.
שנית, הקשר בין לפיד ובנט: אבינרי מתאר קשר זה כ"הזוי" ולא רצוי. ואילו אני לא רואה שום צמד אחר בפוליטיקה שיכול להביא לפתרון של בעיית השוויון בנטל. כנראה שלשמאל מפריעה הברית הלא צפויה לכאורה בין מפלגת ימין לבין מפלגת מרכז-ימין (ומי שחושב שלפיד מרכז-שמאל, מוזמן לשאול לדעתן של ה"זועביז"). אם כבר, רצוי לשאול מדוע לא שומעים את השמאל מדבר על השוויון בנטל? הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהעבודה ומרצ מנסות תמיד למצוא חן בעיני המפלגות החרדיות והערביות, ולכן הן ממלאות את פיהן מים כל אימת שהן נדרשות לנושא הזה.
ראשית, נושא השווויון בנטל: אבינרי סבור שזה לא נושא מרכזי שצריך להיות על ראש סדר היום של המשא ומתן להרכבת הקואליציה. הוא סבור שצדק חברתי ומשא ומתן עם הפלסטינים לא פחות חשובים, אם לא יותר. צר לי, אך שום צדק חברתי לא יושג כאן לפני שתיפתר בעיית השוויון בנטל. שוויון בנטל אומר שירות בצבא, אורח חיים יצרני, לימודי ליב"ה ונושאים נוספים שכיום מכבידים על כיסו של האזרח משלם המסים. ומה באשר למשא ומתן? ובכן היום כבר יש קונצנזוס לגבי רעיון שתי המדינות לשני עמים ושמירה על גושי ההתיישבות - גם מימין וגם משמאל. הכדור במגרש של הפלסטינים כעת.
שנית, הקשר בין לפיד ובנט: אבינרי מתאר קשר זה כ"הזוי" ולא רצוי. ואילו אני לא רואה שום צמד אחר בפוליטיקה שיכול להביא לפתרון של בעיית השוויון בנטל. כנראה שלשמאל מפריעה הברית הלא צפויה לכאורה בין מפלגת ימין לבין מפלגת מרכז-ימין (ומי שחושב שלפיד מרכז-שמאל, מוזמן לשאול לדעתן של ה"זועביז"). אם כבר, רצוי לשאול מדוע לא שומעים את השמאל מדבר על השוויון בנטל? הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהעבודה ומרצ מנסות תמיד למצוא חן בעיני המפלגות החרדיות והערביות, ולכן הן ממלאות את פיהן מים כל אימת שהן נדרשות לנושא הזה.
ואחרון אך לא חביב במיוחד, תקציב 2013-2014: מתוכנן קיצוץ של 30 מיליארד שקלים בתקציבים הקרובים. מניסיוני בכנסת, הרבה פחות קשה להגן על השכבות החלשות מפני חרב הקיצוצים מתוך האופוזיציה, על ידי כריתת בריתות עם ראשי ועדות וחברי כנסת חברתיים בקואליציה. כשיושבים בקואליציה הידיים כבולות על ידי משמעת קואליציונית. אז במקום לייעץ ליחימוביץ להיכנס לקואליציה, עדיף להציע לה להתחיל בתהליך איחוד עם מפלגות כמו מרצ למשל, בדיוק כפי שהליכוד התאחד עם ישראל ביתנו והבית היהודי עם האיחוד הלאומי.
קישור למאמר המקורי: http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1926394
קישור למאמר המקורי: http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1926394
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה